כשאנחנו יודעים שיש מציאות אחרת, ויש אנשים שהמציאות אצלם נתפסת בצורה אחרת,
אנחנו לומדים לשים סימן שאלה ולהבין שהמציאות שלנו, כנראה, הינה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית כמו שאנחנו רגילים לחשוב..
שם אנחנו יכולים לראות לא רק מהי המציאות שלנו,
אלא מהי המציאות המיטיבה שאותה אנחנו בוחרים לחיות.

בכדי לעשות את זה נפנה רגע למשאבים הפנימים שלנו:
היכולות המיוחדות שעמם נולדנו, וכאלו שאמצנו עם השנים.
הן יאפשרו לנו לשנות את הדפוסים איתם גדולנו וליצור לנו מציאות חיים שונה.

חשבו על כך, בתור הורה לילד שממש עכשיו החל את צעדיו הראשונים,
אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהילד שלנו ילך בעתיד.
ולכן כל פעם שהתינוק שלנו ייפול בניסיונותיו ללכת, אנחנו נפרגן לו על ניסיונותיו ונעודד אותו להמשיך.
כל זה משום שברור לנו שלכל הילדים יש יכולת לקום וללכת כל עוד אין להם מוגבלות פיזית שעוצרת אותם.
כל אותם יכולות פנימיות של הילדים שלנו, יכולות להיות מובנות מאליהן רק אם נתייחס אליהם כך.
ילד שמתקשה להאמין ביכולות שלו ולא רואה זאת, זקוק להורה או מבוגר אחראי אחר שישמש לו מדריך
ויראה לו בדיוק את המשאבים האלה בתוכו.

אני מזמינה אותך להיות ההורה האחראי בחייך.
ההורה עם הגמישות המחשבתית, ההורה שמאמין בילד שלו ומכוון אותו לכיוון של הגשמה וצמיחה.